ראובן יהושע ואח' נ' נורדן טכנולוגיות בע"מ ואח'

החלטה

1.התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים וזאת בגין הפרת הסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים.

2.השירות המשפטי שנטען כי ניתן לנתבעים מתייחס לכתב אישום שהגישה המדינה כנגד סדרה של נאשמים ובתוכם הנתבעות 1 + 2 ויוחסו להן עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק אישור הלבנת הון, עבירות מירמה, מהילת דלקים ועבירות נוספות.

בעקבות הגשת כתב האישום נחתם ביום 8.8.06 הסכם שכר טרחה לגבי ייצוג הנתבעים בהליך הפלילי ובהליכים שונים במסגרתו. ההסכם הינו בין התובעים לנתבעות 1-3.

3.על פי הסכם שכר הטרחה נקבע שכרם של התובעים לסך בשקלים השווה ל-250$ בצירוף מע"מ כדין עבור כל שעת עבודה. כמו כן, הוסכם על תשלום מקדמה בסך של 50,000 $ ע"ח שכר הטרחה בגין לימוד התיק. סכום שעת העבודה שונה במועד מאוחר יותר, בהסכמת הצדדים, לסך של 175$.

4.התובעים טוענים ומפרטים בכתב התביעה את כמות העבודה וההליכים השונים בהם נקטו במהלך טיפולם בתיק.

כמו כן, טוענים התובעים כי בהתאם להסכם שכר הטרחה הם העבירו מעת לעת לנתבעים חשבונות שכללו ריכוז שעות העבודה אשר הושקעו על ידם.

5.במהלך חודש יולי 07 ולאר שבוצעה מירב העבודה, החליטו הנתבעים מטעמים השמורים עמם, להפסיק את שירותי התובעים והעבירו את המשך הטיפול לעו"ד אחר.

עם קבלת הודעה על הפסקת השירות המשפטי נדרשו הנתבעים לשלם את שכר הטרחה עד למועד הפסקת הייצוג וכן הוצאות שונות שפורטו בכתב התביעה.

6.לבקשת התובעים ניתן ביום 25.1.10 צו עיקול על נכסים וזכויות של הנתבעים המוחזקים בידי צדדי ג' כמפורט בבקשה.

הבקשה להטלת עיקול זמני נתמכה בתצהירו של התובע מס' 1. בתצהירו, חזר התובע על כל עיקרי כתב התביעה.

לטענת התובעים, המדובר בנתבעות 1 + 2 אשר הורשעו בדין בעבירות חמורות בתחום הכלכלה והמסים בהיקפים ניכרים. עוד מצויין כי בהכרעת הדין נקבע כי הנתבעת 1 + 2 הינן חלק מארגון פשיעה אשר הביאה אותן להסתבכות כלכלית אשר כתוצאה מכך אמורים לשלם לארגון הפשיעה או שלוחיו סכומים של מיליוני שקלים.

הנתבע מס' 4 הינו השולט בנתבעות 1 – 3. נתבע זה אף דאג להוצאת משכורות לבני משפחתו בסכומים ניכרים ואף פעל בדרכים שונות לתשלום חובות אישיים באמצעות הנתבעות 1 – 3.

בנסיבות אלה, טוענים התובעים כי במידה ויזכו בתביעתם לא ניתן יהא לממש את פסק הדין.

7.הנתבעים הגישו בקשה לביטול צווי העיקול וזאת מהנימוקים הבאים:

א. צו העיקול פקע וזאת מהסיבה כי התובעים לא עמדו בדרישת תקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא המציאו לידיהם את צווי העיקול וכתבי בית הדין בתוך שלושה ימים כקבוע בתקנה הנ"ל אלא רק בסוף חודש ינואר 2010.

ב. אמנם התביעה מבוססת לכאורה על הסכם שכ"ט עו"ד וכן צירוף דפי ריכוז מטעם התובעים ובו פירוט של ההליכים שנקטו במסגרת טיפולם בעניינם של הנתבעים, אלא שלשיטתם קיים ספק לגבי כשרות דף ריכוז השעות אשר מעולם לא הוצג להן לפני הגשת התביעה. כמו כן, עותרים הנתבעים להעמיד דף זה לבדיקת גרפולוג.

בין היתר טוענים הנתבעים כי המסמך אשר מפרט לכאורה את שעות העבודה שבוצעו על ידי התובע מס' 1 מכיל עבודות שבוצעו עוד בטרם חתימת הסכם הטרחה וכי סיכום השעות אינו תואם את סיכומי השעות במועד בו פנה אליהן.

בנוסף, נטען כי התובעים נטלו כספים מחשבון הנאמנות ללא הרשאה והתרשלו בייצוגם המשפטי אשר הביאה לבסוף להפסקת ייצוגו.

הנתבעות ממשיכות וטוענות כי הינן חברות וותיקות ויש להן מקורות הכנסה צפויים לשלם את סכום העיקול ככל שיינתן פסק דין לטובת התובעים אם בכלל. לשיטתם הסכום האמיתי של כתב התביעה הינו לכל היותר מגיע לסך 228,890 ₪.